סימן אחד קטן

סתיו היקרה,

בטח בזמן שאת קוראת מילים אלו, הנוף שנשקף למולך פראי, חדש ומרתק. גורם לך להביט בו באופן משתוקק כל פעם מחדש.

הנוף שלי מוכר מידי, לך ולי. אני שוכב עכשיו בשעת לילה מאוחרת בפינה המבודדת שלנו בנהר הירדן, זו שרק אנחנו מכירים.

תרשי לי לנסות בעזרת מילים ואותיות לתאר לך את המתרחש. כמה זבובים הפריעו לי, בהתחלה נפנפתי בידי כדי להיפטר מהם, היות והם נשארו להתעופף סביבי, פסקתי מניסיונותיי לגרשם ונתתי להם לנוח על גופי ולזמזם מידי פעם.

מתרכז בכוכבים, מחפש סימן שאת שם, סימן אחד קטן.

הסימן מאחר לבוא ואולי אני סתם מחכה, חשבתי. אולי את אי שם רחוק ממני, מתעסקת בענייני הטיול שלך ולא מחפשת אותי. אבל אני רוצה להאמין לרגע אחד קטן שכן. שבקצה השני של הכדור, שכבת כמוני, בדיוק באותה שעה, לבדך, והבטת כמוני בכוכבים הקטנים גדולים.

הגעגועים אלייך צורבים בי, מכים גם בימי הקיץ החמים הללו שאמורים להיות נעימים ומרגיעים. אני מנסה למצוא דרכים אחרות להרגיש איתך, קצת. משהו שיחדיר בי את אותה תחושה שחיוכך המתוק העביר בי.

את אלו הכוכבים שנינו רואים, ורק דרכם ניתן למתוח חוט דמיוני ממני אלייך, להיתלות עליו ולטפס את כל הדרך אחד אל עבר השנייה. להרגיש לרגע קל מחוברים בחבל דק, רחוקים אבל נוגעים ביחד בעינינו באותו מאור מנצנץ. אני לא מחפש לשמוע חוויות, ברור לי שיש המון ובלתי אפשרי להעביר את כולן בכמה מילים בודדות. אני לא מחפש לשפוך עלייך את כל צרותיי, כי לא חסר, ואת בטח לא צריכה להתעסק בהן.

רק חיפשתי רגע אחד קטן, לאחוז בסימן, נצנוץ נעלם, תנועת כוכב קלה, אור לא ברור שמופיע, כל דבר שיסמן לי שאת אולי שם בקצה השני של החוט חושבת עלי. אני יודע שזה אולי נשמע מטופש, אבל כשאני מביט בכוכבים נעים לי לדמיין ולהשתטות מעט.

האם את שם סתיו? מביטה גם בכוכבים?

אוהב

אביב

#מכתב #כוכבים #אהבה #עצב #בדידות #סיפור