יציאת מצרים שלי - פרק 2 - אשפוז, סמים ורוקנרול
- גור שחר
- 14 באפר׳ 2017
- זמן קריאה 1 דקות
"אני עושה לך בלאגן בראיון" עוצר אסי באמצע משפט ומתנצל "ככה הראש שלי עובד, כמו בחיים, תראה את השולחן המבולגן".
אסי אשד, בן 34, מוזיקאי מוכשר שגר בקיבוץ עמיר מוציא בקרוב את אלבומו הרביעי. אשד, שכיום יוצר בלי הפסקה ומנהל חיים על הציר שבין עמיר-פינלנד, שם הוא מפיק מוזיקה לכנסיות, מחזיק בסיפור מורכב מאוד שהתחיל אי שם בגיל 18 כשגילה את הסמים. מהר מאוד הוא התמכר, חשב שרק בעזרתם של החומרים הפסיכואקטיביים הוא מסוגל ליצור חומרים מוזיקאליים.
ובאמת, בהשפעת הסמים אסי יצר שני אלבומים מרתקים, אוטוביוגרפים, אישיים וכנים. אך עם זאת, הוא התגלגל בין שלושה אשפוזים קשים ודיכאון קליני שגרם לו להסתגר בבית הוריו במשך שנה וחצי ולכתוב אך ורק שיר אחד.
כמה ימים אחרי שנחת מפינלנד קפצתי לבקר אותו בדירתו הקטנה בעמיר, הוצאתי שני מיקרופונים ומכשיר הקלטה ושוחחנו. שיחה שעבורי אישית היתה מעוררת השראה.
הגדולה של אסי היא שהוא מדבר בפתיחות על הכל, מתאר איך ומה הרגיש בכל שלב, מספר על הרגעים הקשים ביותר שחווה, על היצירה ועל איך הוא יצא מהמצרים של הסמים לחיים מלאי עשיה נקיה וכנה.
וכן, לפעמים השיחה קופצת לאסוציאציות וסיפורים שונים והראיון לעיתים קצת מתבלאגן, אבל זה הקסם – להיכנס לכמה דקות לראשו של אסי.
האזינו פה:
צילום תמונה: דרור מילר
